1. הגדר היטב את היעדים שלך. זה נשמע קצת מוזר, כי היעד שלנו הוא הרי פיתוח האפליקציה או תוכנה, אולם אם יהיה ברור מה אנו הולכים לעשות עם האפליקציה, זה מאוד יעזור בשלבים הבאים. למשל, אם המטרה היא רק להדגים את הרעיון המהפכני שלנו, ולאחר מכן ללכת למשקיעים ולגייס עוד כסף להמשך העבודה,  התכנון והדגשים של האפליקציה יהיו שונים מאשר אפליקציה שנועדה לשרת משתמשים מרובים. דוגמא נוספת- אם מטרת האפליקציה היא להוכיח יכולת מסויימת, היא תאופין ותפותח בצורה שונה בתכלית מאפליקציה המקדמת את השירות שלנו.

 

2. התמקד. בשורה התחתונה ניתן להרחיב או להוסיף עוד ועוד פיצ'רים (תכונות) לכל אפליקציה. גם אם נראה כרגע שכמה שיותר פיצ'רים  ישפרו את האפליקציה , עובדה זו לא תמיד תתברר כנכונה בסוף הדרך. התמקדות בעיקר תקל עלינו הן מבחינת העלויות, והן מבחינת הגדלת סיכויי ההצלחה של הפרויקט. חשוב מאוד להגדיר במדויק מהן התכונות המרכזיות באפליקציות ולהתמקד אך ורק בהם.

 

3. תשקיע באפיון. האפיון הוא תפקידו הראשי היזם. תפקיד האפיון הוא להגדיר מהן מטרות האפליקציה ולמה היא תשמש, מה יהיה בה ומה היא תעשה. האפיון נעשה ברוב המקרים ברמה הפונקציונאלית ואינו דורש יכולת טכנית. מצד שני, בשלב זה נדרשת הבנה שיווקית לא קטנה: לחקור כיצד פועלים המתחרים, לבצע סקר שוק, להבין מהו ה- MVP (הפיצ'ר המרכזי של האפליקציה) ולהגדיר את כל המאפיינים הללו בצורה חד משמעית. חשוב שלמפתח יהיה ברור מה בדיוק הוא צריך לעשות. במהלך האפיון יש להתייחס לכל מקרי הקצה ולהגדיר עד הסוף כל תכונה של המערכת (לא רק בטלפון, אלא גם מה יקרה בענן או בשרת המריץ את האפליקציה, למשל) . בנוסף, במהלך האפיון יהיה צורך לעמוד על כמה הגדרות טכנולוגיות מהותיות. לדוגמא, על אלו פלטפורמות תעבוד האפליקציה/התוכנה? אנדרואיד? IOS? על אלו מכשירים? טלפונים? טאבלטים? באלו גרסאות צריך לתמוך? עלות הפרויקט יכולה בקלות להכפיל ולשלש את עצמה בהתאם לתשובות שנענה לשאלות הללו. בשורה התחתונה, חשוב לזכור ששלב האפיון הוא כמו חוזה, או כתב כמויות- הוא מגדיר את התכולה של הפרויקט. כל מה שלא יוגדר באופן מפורש באפיון, יהיה נתון לאחר מכן למשא ומתן בתנאים הרבה פחות נוחים מצד היזם.

 

4. הוסף עיצוב לאיפיון.  בגלל הקושי של יזמים לא מנוסים לכלול את כל דרישות האפליקציה בלי לראות אותה בפועל, מומלץ בחום לשקול לפצל את הפרויקט לשני שלבים עיקריים, עיצוב ופיתוח. 

​

החלק הראשון יכלול את עיצוב האפליקציה, ולאחריו נתמקד בפיתוח. ברשת יש לא מעט כלים בעזרתם ניתן לבנות את המסכים של האפליקציה, ואף לראות אותם באופן מוחשי בטלפון החכם. הכלים הללו מאפשרים לנו לבדוק קונספטואלית את האפליקציה עוד לפני שהיא עלתה לאוויר, ולשפר אותה אף לפני שנכתבה שורת קוד אחת. עיצוב שבוצע ונבדק באופן רציני סוגר הרבה מאוד מהשאלות הפתוחות, וכך נוכל ללכת למפתחים ולקבל הערכות הרבה יותר טובות (וזולות) לשלב העיקרי, שלב הפיתוח.

​

5. תהיה ראלי.  באם ההצעות שאנו מקבלים לא תואמות את התקציב שלנו, לא נחשוב כמו ישראלים ממוצעים ונניח שכבר 'יהיה בסדר'. כמו בכל תחום, ברוב המקרים העלות הסופית תהיה גבוהה יותר מהעלות המתוכננת. כלומר, אם התקציב שלנו גבולי בהתחלה, הסיכוי שלא יהיה לנו כסף להשלים את הפיתוח גדול מאוד. מומלץ לחזור לשולחן השרטוטים ולחשוב אלו חלקים ניתן להשמיט, כיצד ניתן לשנות גרסאות וכו' כדי שנכנס לפרויקט עם קצת ספיירים.

 

6. בדוק את ההתמחויות של הספק. כל ספק מתמחה בפלטפורמות אחרות. יש התמחויות לפי סוג עבודה- עבודה על צד שרת או לקוח, יש התמחויות בטכנולוגיות שונות כמו BT, WIFI, BI ועוד ועוד. בשלב זה יהיה עלינו לבדוק האם למפתח יש ניסיון עשיר בפיתוח אפליקציות בדומה לניסיון שלנו. המשפט "עשיתי המון דברים ואין לי בעיה ללמוד גם את הנושא הזה" - הוא נכון, אבל ברוב המקרים חלק מדמי הלימוד האלה עלולים ליפול עליכם, היזמים. נסו לעבוד עם גורמים שכבר ביצעו עבודות דומות לשלכם. בקשו לראות אפליקציות חיות, לא סיפורים על אפליקציות.

 

7. תהיה חשדן. למרות שההבדל בין הצעות מחיר בין גופי פיתוח שונים עשויות להיות משמעותיות, עדיין יש טווחים הגיוניים. אם קיבלתם הצעת מחיר שהיא זולה באופן משמעותי מאחרות, כדאי לעשות בדיקה יסודית מדוע. יכול להיות שלמפתח יש אינטרס כלשהו, למשל ללמוד או להיכנס לתחום חדש ואז הוא יהיה מוכן לעשות את העבודה יותר בזול. בהרבה מקרים הצעת מחיר זולה במיוחד בפרויקט שלא מוגדר לפרטי פרטים, תגרור תוספות גדולות לכל שינוי או בקשה מאוחרת יותר. לכן מומלץ לתמחר באופן שקוף גם שינויים עתידיים.

​

8. אל תוותר על מחקר שוק. במקרים רבים היזם מסתמך על אינטואציה, או על חבר בתחום ועליו מבסס את כל הפיתוח, וכשהוא מגיע לשוק הוא מגלה שאין קשר בין מה שהוא פיתח למה שהשוק צריך. מומלץ לדבר עם כמה שיותר משתמשים ולקוחות של המוצר שלנו. כל שיחה כזו תחדד לנו את הצרכים, מה חשוב יותר ומה פחות ותסייע לנו לפתח גירסא ראשונה שימושית. כלי נוסף, שכמעט אי אפשר להתקדם בלעדיו, הוא בדיקות שוק מתאימות. אין דבר יותר מתסכל עבור היזם מלגלות שקיים מתחרה שכבר יצא לשוק עם מוצר חדשני יותר, או שבמדינה אחרת אותו המוצר כבר קיים מזמן. ניתן לחסוך את עוגמת הנפש מראש על ידי בדיקות יסודיות.

 

9. קח מרווחי ביטחון.  כמו בכל פרויקט גדול, רוב הסיכויים שבסוף נצא עם עלות גבוהה יותר בכ- 20-30% (במקרה הטוב) מהתכנון הראשוני. אם כבר בשלב הראשוני אין לנו די תקציב לפתח את הפרויקט, מומלץ לשקול לצמצם אותו או ליצור לו מעין מוקאפ ואז לגייס כסף להמשך הפיתוח. זכרו- פרויקט שלא הושלם לא יוכל לעולם לעלות לאויר.

 

10. העזר במומחים.  יש לא מעט מומחים שלהם ניסיון של עשרות שנים בליווי פרויקטים של פיתוח: באפיון, שיווק ועבודה מול צוות הפיתוח. הניסיון הזה עשוי למנוע מבעוד מועד בעיות שיהיה לנו קשה מאוד לצאת מהם בשלבים מאוחרים יותר. בדרך כלל מדובר באנשים מנוסים שיש לשלם גם להם, אבל בסופו של יום, אותו ניסיון יחסוך לנו לא מעט כסף בעלות הכללית של הפרויקט.

 

וטיפ אחרון שלא קשור ישירות לפיתוח:

 

תכנן הלאה.  תהליך הפיתוח הוא רק השלב הראשוני בתהליך. לאחריו מגיע החלק שבהרבה מקרים הוא קשה אף יותר, גיוס לקוחות. לא משנה אם זה מוצר ללקוחות קצה, או תוכנה לאירגונים, כדי שהמוצר שלכם יצליח צריך לגייס לקוחות תדרשו לתהליך הדורש משאבים רבים, זמן וכסף. תכנן את התקציב שלך גם בראייה קדימה כי לאחר ההתלהבות הראשונית מהאפליקציה המוכנה, יגיע מפח נפש גדול אם לא תוכל להשיג לקוחות מתאימים.